המוטו שלי - סיפורים בעל-פה לא נשארים

" לזכור את העבר, לחיות את ההווה, להאמין בעתיד"
אבא קובנר
אני קוראת לכם לזכור, להאיר ולהזכיר את העבר המשפחתי, למען הדורות הבאים. כבר שנים אני רואה שליחות בעיסוק בזכרון העבר.
בשנים האחרונות התמחיתי בשחזור ושימור סיפורי חיים. בואו נשחזר יחד את הסיפור שלכם או של הוריכם, ונוציא לאור "ספר דוקומנטרי" שיעבור במשפחה ויספר את הסיפור בטקסטים ובתמונות, מהאלבומים הישנים, באיכות נפלאה.
באתר הזה תוכלו למצוא דוגמאות רבות. הסיפורים מופיעים באתרים, בספרים, במפות מסלול חיים, בסרטי וידאו ועוד. 

ספר חדש "שרה'לה" יצא לאור בנובמבר 2019
הסיפור של שרה'לה גלינקא הוא סיפורה של ארץ ישראל ומדינת ישראל. 
נולדה ב1928 בתל-אביב, משנת 1930 עברה עם הוריה לקיבוץ רמת-רחל. הקיבוץ בשולי ירושלים נלחם במשך שנים מלחמת קיום, סיפור הילדות של שרה'לה משולב בסיפורו של הקיבוץ. כאשר תושבי רמת-רחל נאלצו לעזוב את המקום במלחמת השחרור, שרה'לה הייתה בין אחרוני העוזבים.  ואז התנדבה לפלמ"ח.  היא שרתה בפלוגה ב' בגדוד החמישי הייתה פקידה פלוגתית. שם גם פגשה לראשונה את מי שהפך לבעלה שמואל גלינקא שהיה בין לוחמי תש"ח.  מיד לאחר מלחמת השחרור הייתה שרה'לה בין הצעירים שחזרו להקים מחדש את רמת-רחל, היא נישאה לשמואל גלינקא בשנת 1952 ושם נולדו שלושת ילדיהם.  שמואל גלינקא היה דמות דומיננטית בצבא הגנה לישראל בראשית שנות המדינה. היה בין מתכנני פעולות התגמול במטה הצבאי, היו שצפו לו עתיד מזהיר בצבא.  אך, חייו נקטעו כאשר נהרג במבצע סיני בסוף שנת 1956.  שרה'לה נותרה עם תאומים ותינוקת שעוד לא מלאה לה שנה.  כמה שנים לאחר מכן המשפחה עברה לרמת-יוחנן. ורוב שנותיה חיה שרה'לה ברמת יוחנן, היא הייתה קיבוצניקית מסורה לקיבוץ, לשם היו מגיעים ילדיה ונכדיה כאשר בגרו. לפני כשבע שנים נפטרה שרה'לה באופן פתאומי. כדי לסגור מעגל ולספר את הסיפור המשפחתי עבדתי עם ילדיה של שרה'לה ויחד שחזרנו את סיפורה של שרה'לה, את הסיפור המשפחתי כולו, את מוצא המשפחות של שרה'לה בת למשפחת דוידוביץ שהגיעה לארץ בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים בעלייה השלישית.  ואת מוצא הוריו של שמואל גלינקא שהגיעה מפולין בשנות השלושים לכפר-יהושע.  את חיי המשפחה עם השמחות והקשיים למען הדורות הבאים. הספר משולב בתמונות משפחתיות שמהוות טקסט בפני עצמו.  
הספר הופק באיכות גבוהה במהדורה משפחתית וכרגע הוא אינו מופיע באינטרנט  
 
הספר "ישראל - מולדתי" יצא לאור בדצמבר 2018
עדנה רמתי הייתה מורתי  בכתה ה' במושב בני עטרות, היא גם הקימה שם מרכז פדגוגי, בימים שלא הכל היה מובן מאליו. היא גם הייתה מחנכת של ילדים בוגרים ממני במושב, והם מאוד העריכו והעריצו אותה. די הרבה שנים לא שמעתי ממנה עד שהגעתי ללמד בחטיבת הביניים "עלומים" ברמת-השרון, שם עדנה הייתה ספרנית, גרתי כמה בתים ממנה והפכתי לבת בית בביתה.  עם השנים הפכנו לחברות, כל אחת הייתה עסוקה בענייניה.  לפני כחצי שנה הגעתי לבקר אותה בביתן-אהרון, בבית הדיור המוגן. כשעדנה ראתה את העבודה שלי על הספרים היא מיד אמרה שהיא רוצה לעבוד אתי על ספר שיספר את סיפורה, עברו עוד כמה חודשים עד שהתחלנו לעבוד. הספר יצא לאור לפני כמה שבועות, עדנה מרוצה ומקבלת הרבה מחמאות על הספר, מדי פעם אני מקבלת ממנה את מכתבי המשוב שכותבים לה חבריה. מלבד העניין שבעבודה זו, אני מודה לכל מי שמאפשר לי להיכנס ללב של האנשים, ללב הסיפור, ללב של המשפחה, ולהשאיר את הסיפור לדורות הבאים. מבחינתי זו שליחות. 
 
 
סיפור החיים  של אודט אריאב שניצלה ברגע האחרון מהשואה בפאריס
יצא לאור במאי 2018 

השבוע יצא לאור סיפורה של אודט אריאב, אותה ראיינתי במשך כמה חודשים. יחד עברנו על כל התמונות שאודט קיבלה בירושה מאמה. פענחנו את הסודות שלא שעליהם דיברו מעט במשפחה, לאודט היה חשוב להעביר את הסיפור לדורות הבאים. אני מאוד מאוד שמחה שהצלחנו במשימה, הספר מודפס במהדורה משפחתית. ומכיל אינפורמציה על המשפחה בעבר והמשפחה היום.
הספר אינו מופיע באינטרנט

סיפורה של משפחת רבינוביץ' - חלוצים בירושלים
יצא לאור בפברואר 2018

עטיפת הספר מקדימה ומאחורה
ספר שיצא לאור בפברואר 2018.  יהושע וטובה רבינוביץ' עלו לארץ בשנת 1926  משתי עיירות בפולין מחוז וילנה בין שתי מלחמות עולם: סביר ומיכלישקי, כיום בתחומי בלארוס. יהושע היה בין הראשונים שהקימו את קואופרטיב "המקשר" בירושלים, והמשפחה גרה בשיכון המקשר א' בקרית-משה שיכון למשפחות הנהגים. את הסיפור כתבתי עם שלושת האחים לבית רבינוביץ' שרצו להנציח את הוריהם. הספר הודפס במהדורה משפחתית וכרגע אינו מופיע באינטרנט. 
 
דוגמאות לספרים שיצאו בשנים קודמות.  העבודה היא פרי ראיונות אישיים,   כתיבת הסיפור ועיבודו,  סריקה, עיבוד ושיפור  תמונות, תחקיר ותוספות בעקבות התחקיר, עריכה ממוחשבת והוצאה לדפוס.  
 

אתר בן-שמן עבר 46.000 צפיות

אתר "בן-שמן - המושב הישן"  נמצא  ברשת כבר כמה שנים.  פרי עבודה של שנים רבות.  האתר מוקדש להורי ברטה ושמעון גרעין-כל. רוחש כבוד למייסדי המושב וביניהם סבא וסבתא שלי שמואל ונחמה גרעין-כל.  מעריך ומוקיר את ילידי המושב, החברים של אימי ואבי, עימם שמרנו קשר שנים רבות, גם אחרי שהמושב התפרק.